מעל הצריחים הנמוכים של הספינות הצדדיות בסגרדה פמיליה יושבים סלי פירות מכוסים בטרנקדיס - פסיפס של זכוכית ונציאנית צבעונית. בצד חזית המולד, הפונה מזרחה, נמצאים פירות האביב והקיץ: שסק, דובדבן, שזיף, אפרסק ואגס. בצד חזית התשוקה, הפונה מערבה, נמצאים פירות הסתיו והחורף: תפוח, שקד, תאנה, אפרסמון וערמון. חלוקת העונות לפי כיוון השמש אינה מקרית.

זה אחד הפרטים שהכי קל לפספס בביקור, פשוט כי הוא נמצא בגובה הלא נכון. העין מטפסת אוטומטית אל הצריחים הענקיים, חולפת על פני השורה הנמוכה שמתחתיהם, ומחמיצה את המקום היחיד בבזיליקה שבו גאודי בחר לצבוע בצבעים מלאים.

מה בעצם יושב שם למעלה

הספינות הצדדיות של הבזיליקה נמוכות בהרבה מהמגדלים. את פסגות החלונות שלהן חותמים סלים עמוסים בפירות, מפוסלים ומצופים בטרנקדיס - טכניקת הפסיפס משברי אריחים וזכוכית שהיא חתימת היד של גאודי.

החומר עצמו הוא חלק מהסיפור. מדובר בזכוכית ונציאנית צבעונית, מסוג שמיוצר באי מוראנו שליד ונציה. זו זכוכית שנועדה להחזיר אור, ולכן הפירות משנים מראה לחלוטין בין בוקר בהיר לבין שעה לפני שקיעה.

גאודי אמר שהצבע הוא ביטוי של חיים, וזו הסיבה שרצה בו כחלק מרכזי בבזיליקה. הפירות הם המקום שבו האמירה הזו מתממשת הכי בבירור - מבנה אבן חולית, ומעליו כתמי צבע רווי.

פירות אביב וקיץ בצד אחד, סתיו וחורף בשני

כאן מתחילה השיטתיות. בצד חזית המולד, זו הפונה מזרחה אל הזריחה, ניצבים פירות של אביב וקיץ: שסק, דובדבן, שזיף, אפרסק ואגס.

בצד חזית התשוקה, הפונה מערבה אל השקיעה, ניצבים פירות של סתיו וחורף: תפוח, שקד, תאנה, אפרסמון וערמון.

ההיגיון פשוט ברגע שמבינים אותו: מזרח הוא תחילת היום ולכן גם תחילת מחזור השנה, ומערב הוא סופו. הבזיליקה עצמה עורכת את אותה הקבלה בין החזיתות - חזית המולד היא ההתחלה, חזית התשוקה היא הסוף. הפירות פשוט מספרים את אותו סיפור בשפה של חקלאות.

יש גם קבוצה שלישית, פחות מוכרת: בחלונות של הזרוע החוצה נמצאים תפוזים בצד היורד ורימונים בצד העולה.

למה דווקא פירות ולא עוד קדושים

ההסבר של הבזיליקה עצמה הוא לא דקורטיבי. הפירות מייצגים את מעשיהם הטובים של בני האדם, בהשראת רוח הקודש.

מכאן נגזרת הסדרה שאפשר לעקוב אחריה בעיניים: בחלונות הנמוכים מופיעים פירות ירוקים, שמסמלים מעשים טובים שעדיין מתפתחים. ככל שעולים, הפירות מבשילים, ובפסגה הם מופיעים בשלים ומסודרים בתוך סלים - מעשים שהגיעו לכדי גמר.

העיצוב כולו מפנה אל דימוי ירושלים החדשה, שבה עץ החיים מניב יבול בכל חודש בשנה. זו הסיבה שיש כאן מגוון פירות ולא פרי אחד חוזר - כל חודש קיבל נציג משלו.

מי פיסל את זה בפועל

הסלים שרואים היום בוצעו בידי הפסל אטסורו סוטו (Etsuro Sotoo), על בסיס דגם מקורי של גאודי שנשמר באוסף קרן סגרדה פמיליה. הדגם המקורי הוא משנות 1918 עד 1922, כלומר מהתקופה האחרונה בחיי גאודי.

הפרט הזה מסביר משהו שמבלבל מבקרים רבים. חלק ניכר ממה שנראה כמו יצירה של גאודי בוצע בפועל עשרות שנים אחריו, לפי מודלים ותוכניות ששרדו. הפירות הם דוגמה נקייה במיוחד: הכוונה מקורית, הידיים מאוחרות.

איך לראות אותם באמת

הבעיה המעשית היא מרחק. בעמידה צמוד לקיר הבזיליקה, הזווית תלולה מדי והסלים נעלמים מהשדה. הפתרון הוא להתרחק - מכיכר גאודי בצד המולד, או מהצד הנגדי מול חזית התשוקה, נפתחת הזווית שבה השורה הנמוכה נכנסת לפריים.

הכלי השני הוא זום. הפירות רחוקים, ובעין בלתי מזוינת רואים כתמי צבע ולא צורות. עדשה ארוכה או זום של טלפון חושפים את ההבדל בין שסק לאפרסמון.

הכלי השלישי הוא שעה. הזכוכית הוונציאנית מגיבה לאור ישיר, ולכן צד המזרח נראה במיטבו בבוקר וצד המערב אחרי הצהריים המאוחרות. מי שמסתובב סביב הבזיליקה בשתי השעות האלה רואה שני מופעים שונים לחלוטין של אותו פרט.

ולבסוף - הפירות נמצאים בחוץ. אין צורך בכרטיס כדי לראות אותם, מספיק להקיף את המתחם ברגל.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הסלים יושבים על פסגות הצריחים הנמוכים של הספינות הצדדיות, לא על המגדלים הגבוהים.
• בצד חזית המולד פירות אביב וקיץ; בצד חזית התשוקה פירות סתיו וחורף.
• בחלונות הזרוע החוצה מופיעים תפוזים בצד אחד ורימונים בצד השני.
• החיפוי הוא טרנקדיס מזכוכית ונציאנית, ולכן הצבע משתנה עם האור לאורך היום.
• הביצוע הוא של הפסל אטסורו סוטו, לפי דגם מקורי של גאודי משנות 1918 עד 1922.
• בפרשנות הרשמית הפירות מייצגים מעשים טובים - ירוקים בתחתית, בשלים בפסגה.
• כדי לראות אותם צריך להתרחק מהקיר; מצמוד למבנה הזווית תלולה מדי.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לחפש את הפירות על המגדלים הגבוהים - הם יושבים על השורה הנמוכה שמתחתיהם.
• לעמוד צמוד לקיר הבזיליקה ולנסות להסתכל למעלה בזווית תלולה מדי.
• לצלם בלי זום ולקבל כתמי צבע בלתי מזוהים במקום פירות.
• להניח שמדובר בקישוט אקראי ולא לשים לב שכל צד נושא עונה אחרת.
• להקיף רק צד אחד של המתחם ולפספס את מחצית הפירות.
• לחשוב שצריך כרטיס כניסה כדי לראות אותם.

שאלות נפוצות

איפה בדיוק נמצאים סלי הפירות?

על פסגות הצריחים הנמוכים של הספינות הצדדיות, מעל שורת החלונות. הם נמוכים בהרבה מהמגדלים הגבוהים, ולכן העין נוטה לדלג עליהם.

אילו פירות יש בכל צד?

בצד חזית המולד, הפונה מזרחה, פירות אביב וקיץ: שסק, דובדבן, שזיף, אפרסק ואגס. בצד חזית התשוקה, הפונה מערבה, פירות סתיו וחורף: תפוח, שקד, תאנה, אפרסמון וערמון.

למה חילקו את הפירות לפי כיוון?

מזרח הוא כיוון הזריחה ותחילת היום, ומערב הוא כיוון השקיעה וסופו. אותה הקבלה קיימת בין החזיתות עצמן - המולד כהתחלה והתשוקה כסיום.

מה המשמעות הסמלית של הפירות?

לפי הפרשנות של הבזיליקה, הם מייצגים את מעשיהם הטובים של בני האדם. פירות ירוקים בחלונות הנמוכים מסמלים מעשים שעדיין מתפתחים, ופירות בשלים בסלים שבפסגה מסמלים מעשים שהושלמו.

גאודי פיסל אותם בעצמו?

לא. הסלים שרואים היום בוצעו בידי הפסל אטסורו סוטו, על בסיס דגם מקורי של גאודי משנות 1918 עד 1922 השמור באוסף קרן הבזיליקה.

צריך כרטיס כדי לראות את הפירות?

לא. הם נמצאים על החלק החיצוני של המבנה וניתן לראותם בהקפה רגלית סביב המתחם, בלי תשלום.