זה הפרט שמשנה את האופן שבו מסתכלים על החזית. כל פסל הוא בן אדם ספציפי מברצלונה של סוף המאה ה-19, ואפשר לדעת מי הוא היה.
איך זה עבד בפועל
גאודי למד אנטומיה מתצפית בגופות בבית חולים, ובנה שלדי תיל מכוסים רשת מתכת. אחרי שבחר תנוחה, צילם דוגמנים אמיתיים והכין תבניות גבס.
כל דוגמן לבש טוניקה מיוחדת או הורד מהבגדים, ואז כוסה בגבס שהתקשה לקליפה קשה. התהליך נמשך כמה דקות בלבד, ובכל זאת חלק מהדוגמנים התעלפו תוך כדי.
התוצאה היא ההבדל הידוע בין חזית המולד לכל כנסייה אחרת מאותה תקופה: הפנים והידיים אינם סטנדרטיים, ויש בהם משקל אנושי.
השכנים, הפועלים והילדים
רוב הדוגמנים היו מהסביבה הקרובה: פועלים, עולי רגל וילדי בית הספר של הקהילה, בעיקר מהשכונה שנקראה אז אל פובלט (El Poblet).
את המלאכים בקריפטה דגמנו ילדי בית הספר. גאודי בחר אנשים רגילים בכוונה, ולא פנים אידיאליות של ספרי אמנות.
שלושת החצוצרנים
הסיפור הזה מצוטט הכי הרבה. חיילים מחיל חצוצרות תרגלו בפינה מול המקדש, ממש מתחת לסדנה, בזמן שגאודי נפגש שם עם הבישוף טוראס אי באז׳ס (Torras i Bages).
גאודי ביקש מהם להפסיק. הקצינים שלהם נעלבו ועלו לברר מי נתן את הפקודה, והבישוף נאלץ להרגיע את הרוחות. בסוף שלושת החצוצרנים הפכו לדוגמנים של המלאכים שהיה צריך להשלים בחזית.
מי שמסתכל על המלאכים החצוצרנים בחזית רואה, בפועל, שלושה חיילים מברצלונה שהפריעו לגאודי באמצע שיחה.
יוסף, מריה ותינוק
לדמות מריה שימשה אישה מבוגרת, דתייה מאוד ורווקה, שיצאה ללכת רגלית לארץ הקודש וחזרה ברכבת מפרמיה דה מאר (Premià de Mar), כ-20 קילומטרים מברצלונה.
לדמות יוסף שימש סתת שהחסיר כמה ימי עבודה, ונמצא חולה על מזרן קש קרוע ליד אשתו. התינוק שבחיק היה יילוד, נכדתו של הפסל לורנס מטמלה (Llorenç Matamala), חבר קרוב של גאודי.
שלושת הפרטים האלה מסבירים למה הפנים בחזית נראות עייפות, ולא מסוגננות.
החייל משש האצבעות והחמורה
את החייל הרומי בטבח החפים מפשע דגם עובד מבית מרזח מטרגונה, שנבחר בגלל תווי פנים שגאודי קישר לבני האזור. היו לו שש אצבעות ברגל אחת, וגאודי השאיר את זה גלוי בסנדל.
החמורה בבריחה למצרים נקנתה ממוכרת חרס זקנה. החמורה התנגדה, ולכן הרימו אותה ברצועה מתחת לבטן. כשהייתה תלויה ומבוהלת, עמדה בשקט ואפשר היה לגבס אותה.
תרנגולי הודו, תרנגולות ואווזים הגיעו מחווה שכנה.
איך מחפשים אותם בחזית
חזית המולד נמצאת בחוץ, ולכן אפשר לראות אותה בלי כרטיס. הכניסה לחזית היא מרחוב מרינה (Carrer de la Marina).
מבט ממרחק לא יראה את הפרטים. כדאי עדשה ארוכה או זום של הטלפון, ולחפש בעיקר פנים ורגליים, איפה שהגבס השאיר את החותם הכי ברור.
החזית פונה מזרחה, ולכן אור הבוקר הוא מה שמבליט את הצלליות בפסלים.
| דמות בחזית | מי דגמן |
|---|---|
| המלאכים החצוצרנים | שלושה חצוצרני צבא שהפריעו לגאודי |
| מלאכי הקריפטה | ילדי בית הספר של הקהילה |
| מריה | אישה מבוגרת ודתייה מאוד שחזרה ברכבת מפרמיה דה מאר |
| יוסף | סתת שהחסיר ימי עבודה ונמצא חולה על מזרן קש |
| ישו התינוק | יילוד, נכדתו של הפסל לורנס מטמלה |
| החייל הרומי | עובד מבית מרזח מטרגונה עם שש אצבעות ברגל |
| החמורה | נקנתה ממוכרת חרס זקנה והורמה ברצועה |
| עופות | תרנגולי הודו, תרנגולות ואווזים מחווה שכנה |
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים
- הפסלים נוצקו מתבניות גבס שגאודי הכין על אנשים וחיות אמיתיים.
- ההכנה לקחה דקות לדוגמן, וחלקם התעלפו.
- הדוגמנים היו פועלים, עולי רגל וילדי בית ספר מהשכונה.
- שלושה חצוצרנים הפכו למלאכים אחרי שהפריעו לגאודי באמצע ביקור הבישוף.
- לחייל הרומי יש שש אצבעות ברגל אחת, והן גלויות בסנדל.
- חזית המולד נראית מבחוץ בלי כרטיס.
טעויות שכדאי להימנע מהן
- לחשוב שהפסלים נוצרו מדמיון בלבד ולא מדוגמנים אמיתיים.
- להסתכל על החזית רק ממרחק, בלי זום, ולפספס את הפנים.
- לבקר בשעות אחר הצהריים, כשהאור שטוח על חזית פונה מזרחה.
- להניח שצריך כרטיס כדי לראות את הפסלים - החזית נראית מבחוץ.
- לדלג על החזית ולהיכנס ישר פנימה.
שאלות נפוצות
האם הפסלים בחזית המולד דגמנו אנשים אמיתיים?
כן. גאודי הכין תבניות גבס על אנשים וחיות אמיתיים, ומהן נוצרו הפסלים. הדוגמנים כוסו בגבס שהתקשה לקליפה, והתהליך נמשך כמה דקות.
מי דגמן את המלאכים החצוצרנים?
שלושה חצוצרנים מחיל צבאי שתרגלו מול המקדש. גאודי ביקש מהם להפסיק, הקצינים נעלבו, והבישוף נכנס להרגיע. בסוף הם דגמנו את המלאכים.
מי דגמן את מריה ויוסף?
מריה - אישה מבוגרת ודתייה מאוד שחזרה ברכבת אחרי שיצאה ללכת לארץ הקודש. יוסף - סתת שהחסיר ימי עבודה ונמצא חולה.
למה לחייל הרומי יש שש אצבעות?
הדוגמן, עובד מבית מרזח מטרגונה, נולד עם שש אצבעות ברגל אחת. גאודי השאיר את זה גלוי בסנדל.
צריך כרטיס כדי לראות את חזית המולד?
לא. החזית נמצאת בחוץ ונראית מרחוב מרינה. כרטיס נדרש רק לכניסה פנימה, לצריחים ולמוזיאון.